פיתוח Firmware וכרטיסים ל-STM32

מה אנחנו עושים עם STM32

• Firmware ב-Bare-metal או עם FreeRTOS, לפי מה שהמוצר צריך
• תקשורת מהירה מבוססת DMA ופסיקות: UART, SPI, I2C ו-USB
• תקשורת תעשייתית: CAN, RS485, RS422 ו-Modbus
• קריאת חיישנים ועיבוד אותות בזמנים קשיחים
• בקרת מנועים, PWM ומעגלי הספק
• בוטלודרים ועדכון קושחה מרחוק, בלי להשבית מכשירים בשטח
• תכנון הכרטיס סביב הבקר: בחירת הדגם, ספקים, הגנות ו-PCB
• תיקון והרחבה של קוד STM32 קיים, גם כשאין תיעוד

מתי STM32 מתאים

• צריך זמנים קשיחים ותגובה מהירה ומדויקת
• צריך הרבה ממשקים במקביל: CAN, RS485, SPI, UART, כניסות אנלוגיות וטיימרים
• מוצר תעשייתי, ביטחוני או רפואי שצריך לרוץ שנים בלי להיתקע
• רוצים משפחה אחת שאפשר לגדול בה: מדגם קטן וזול ועד מעבד חזק, עם אותם כלים ואותו סגנון קוד
• צריכת חשמל נמוכה במוצר שעובד על סוללה

מתי עדיף משהו אחר

• המוצר צריך Wi-Fi מובנה בעלות נמוכה: לרוב ESP32 יתאים יותר
• המוצר מתחבר לטלפון ב-Bluetooth ועובד על סוללה קטנה: לרוב שבב BLE ייעודי, כמו Nordic nRF52, יתאים יותר
• המוצר צריך Linux, מצלמה, מסך גדול או עיבוד כבד: מחשב קטן מבוסס Linux יתאים יותר
• הפרויקט צריך עשרות מהנדסי Firmware שעובדים במקביל: חברת פיתוח גדולה תתאים יותר מאיתנו

מי עושה את העבודה

אותו מהנדס מתכנן את הכרטיס וכותב את ה-Firmware. ב-STM32 זה חשוב במיוחד, כי הרבה מהבאגים הקשים יושבים בין החומרה לקוד: הגדרה שגויה של ממשק, פין שחווט אחרת מהשרטוט, או רעש שנראה כמו באג בתוכנה. כשמהנדס אחד אחראי על שניהם, אין ויכוח בין צוותים באשמת מי הבאג, והתקלה נמצאת מהר יותר. ובחברה קטנה מדברים ישירות עם המהנדס שכותב את הקוד, בלי מנהל פרויקט באמצע, וזה גם מהיר יותר וגם זול יותר.

שאלות נפוצות